|
עננה רדופה ברוחות שם בשמי רקיע,
בלאט הסהר בנוגה שלו תסתירו ובמפתיע.
חשכת הליל המאיים בשחור יעטוף,
עד אשר רוח קלילה בעב תשוב לנזוף.
מה איום הליל בלי סהר;
הן מוות הוא מקרין.
וירח המלא עם הכוכבים;
את החיים בהיוולדם
לנו -
הם
יוצרים.
28.4.95
|
|
|
סילחו לי על
הבורות הרבה,
אבל לפני שנים
רבות, כשהגעתי
לממלכת הסלוגנין
בפעם הראשונה,
לא ממש הבנתי את
הקטע של שלח
לחמך.
הנחתי שהכוונה
היא לאבא של הבן
זוג.
באמת לא הבנתי
מה יש לו לעשות
עם כל הזיוני
מוח האלה.
פוסיקט (גם בבמה
למדתי משהו
חדש.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.