דמעות הגעגוע כדליים של מים
וקור הכיסופים מקפיא לך את הדם
נעלמת השמש כבר בשעת בין ערביים
וכחיוך על שפתייך הבוקר לא עולה גם
את יושבת, מחכה בינתיים
הלב שלך לא רוצה לחזור משם
פתיתי השלג מכים על הגגות
חולמת על חום חיבוקו האוהב
ונראה שאפילו כלבים אין ברחובות
הצער את כל השמחה ממך שואב
את מתחילה להתייאש, כבר מפסיקה לצפות
רוצה שהלב יתחמם, אלייך יתקרב
יושבת לא נעה
רק מחכה
יושבת לא נעה
רק בוכה
יושבת לא נעה
רק מביטה
יושבת לא נעה
רק רוצה
שיבוא כבר בריצה
מנעי קולך מבכי וענייך מדמעה
הוא כבר בדרך
מנעי קולך מבכי, תהיי חזקה
הביתה הוא הולך
מנעי קולך מבכי תקרני משמחה
הנה מגיע אהובך
יושבת לא נעה
רק מחכה
יושבת לא נעה
את כבר לא בוכה
יושבת לא נעה
לא מאמינה
זה אהובך שחזר
אלייך בדהרה. |
