כשהירח שוקע, מהעין נעלם
ורוח קרה מזכירה את הגעגוע
שכל הזמן מרתיח את הדם
כמו ציפורים שנודדות בחורף
כך נדדת ממני רחוק
רוח הגעגוע מכה אותי בעורף
נשארתי לבדי ונותר רק לשתוק
נשאר לי רק לבכות
להתחנן שאליי תשובי
נשאר לי רק עוד פעם לנסות
להגיד לך שתבואי
לאסי, שובי הביתה
אני נאכל מגעגוע
לאסי, שובי הביתה
ליבי כבר לא רגוע
לאסי, שובי הביתה
נעשה עוד סוף ידוע
כשהשמש עולה, מאיר עוד בוקר
והמיטה חורקת מריקנות מצמררת
אני מתגעגע אל חיבוק האושר
תשובי אליי הביתה
תהיי קרובה אליי
שיהיה כמו תמיד
תהיי קרובה אליי
רוצה שוב להחזיק לך את היד
ששוב אוכל לתת לך אהבה
אני אפסיק לך את הרעד
אני אלביש אותך בשמלה הכי יפה
אבל את לא באה
אומרת שככה עדיף
את כבר ממש אמיצה
חזרת לבית של אמא
אומרת שאני מדי חריף
לאסי, שובי הביתה
אני רוצה אותך כל-כך
לאסי, שובי הביתה
הלב שלי כבר רך
לאסי, בבקשה, שובי הביתה
שאושיב אותך מול האח
תחזרי, אני אחר |
