[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיון בסקין
/
אייזנברג

באמצע החגים, בסטודיו ליוגה,
פגשתי על מזרן דקיק את אייזנברג.
עיניה הכבדות, כמו אז, הפיצו נגה
של בטחון מוזר ויופי מתגבר.

הכרנו בתיכון: היא - בחברת הנוער
של מהגרים טריים, אני - בסתם כיתה.
אבל בחברתם היה לי טוב ונוח,
ואייזנברג זרחה בכל חמימותה.

בסטודיו עמוס, אחרי עשרות ויניאסות,
אמרתי: "אייזנברג?" בתום עשרים שניות
היא זיהתה אותי - ילדונת ניאו-קלאסית
שמכולם שמרה מחברת עם שטויות.

אחת-עשרה שנים אותה כבר לא ראיתי,
ואף אחד אחר מהתיכון ההוא.
"את פה, בתל אביב?" "את פה, בטי-איי-סיטי?"
ועל ידי ללא טבעת השתהו

עיניה, כשאני סיפרתי: "התחתנתי
בחודש שעבר." "מה את עושה, סיון?"
"כותבת את שיריי. באופן לא רומנטי,
רק העיסוק הזה קרוב לי ומובן.

ספרי ייצא לאור בחורף. מתרגמת.
אבל פרנסתי - מערכות מידע.
מה את עושה?" "אני - בדרך הטרוגנית
נודדת בחיפוש אחרי מקום לידה

ושקט של אמת. בארץ ובהודו,
ובחוכמת מזרח, ובחנות פרחים.
אני אמצא מקום - יהיה נכון מאוד הוא
רק לי. אני אמצא. וטוב לי בדרכים."

"ומה עם הכיתה שלך? אתם בקשר?"
"כן. רק אני עצמי עדיין רווקה.
כולם מסודרים, עם ילדים וקשת
ברכות מההורים, שבשמיהם נסקה."

"איך ויקי?" "נשואה, שני ילדים, רוקחת."
"והוא?" "תכנת." "וזה?" "תובע מוערך."
"וזה?" "הוא נהרג. תביני איזה פחד:
עבד הוא במחסום." "בתור חייל?" "אזרח.

עבד בתור אזרח הוא במחסום בעזה.
חטף מטען." "מצא מקום תעסוקה."
כמו רקדנים פושטי מדים ב"אנאפאזה",
ספרנו מאחד ועד המצוקה

שנחשפה עם כל מספר ועם כל בגד
שעף אל הרצפה: יתמות מאלוהים -
לא מבורא גאון - מאם המחבקת
יחדיו את הכבשים וגם את הרועים.

מזל שאייזנברג איננה מוותרת,
מזל שתל אביב סביבנו ערוכה -
שולחן אורחים ענק עם דג ועם חזרת,
עם יין ועוגה בסוף הארוחה,

ולא אגיד מה עוד. מזל שכל אורח
יכול עוד לחפש בחושך את ביתו.
ואייזנברג אמרה לי שעכשיו זורח
מעומק פרצופי האור שראשיתו -

הודיתי - בשירים. בזמן של בית הספר
זה לא היה. "ואת בכלל לא השתנית."
ילדי חוף הכרמל ונוער עמק חפר
עליה ייתלו, כמו בורג על מגנט,

אם רק יוכלו, כי היא לא השתנתה ממטר.
אותו האור, אותו הצל על פרצופה,
ואין על זה שליטה לגיל, מפסק או מתג:
היתה ונשארה ילדה מאוד יפה.

מפגש לזמן קצר: היא עוד פעם נוסעת,
ומוסיקת עולם פורשת לה פסקול.
יניח לה האל בכל דבר לגעת,
ישמור אותה האל - והיא תמצא הכל.


תל אביב, 14 באוקטובר 2005.


ויניאסה - ביוגה: רצף של תנועות ונשימות.
"רקדנים פושטי מדים" - מתיחס לסצינה המפורסמת מיצירת המחול
"אנאפאזה" של להקת בת שבע, שבה הרקדנים פשטו מדים לצלילי השיר
"אחד מי יודע". היה עם זה גם סקנדל מפורסם בחגיגות היובל
למדינת ישראל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-במה חדשה?

-לא, יש לי
פגישה.





אפרוח ורוד,
עסוק מאוד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/10/05 17:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון בסקין

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה