מורן אפריאט / שבויה |
מפעימות תלם רך
נשא אותי על גביו
והעור המפולח
מרח את ברכת שלומי אליו
נתפרת על ידיו כשלולית מרוחה על
ברך ילד עקשן
השעה הריחה את שביל העושר
וגם האושר
נפגשנו
צמודים ומרוחים, מקובעים מריח ליבו
השיער ליטף את שאריות רגש ישן
ואני ליטפתי את מה שנשר
אם נשאר...
השעון תקתק
לכלך אותי עד תום
נוצר מצלחת ידית שבורה
הייתי השבויה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|