תודה מיוחדת לשמוליק על המילים,
זה לא שאני אוהב פרדות, נהפוך הוא, הייתי מעדיף סוסות.
מצד שלישי ואחרון בהחלט, יש בפרידה (מכל סוג)
הרבה מאוד ניקיונות מועילים...

לא בטריקה לא בזעם,      
לא לקרא שמך עוד פעם
להניח לשורותיך, למחוק את עצמן
את צחוקך, הלא שכחתי מזמן

אז  בא ניפרד.  
ימים של לא למות ולא לחיות ממש
ובין פחד לחשש  
ימים של לא למות ולא לחיות ממש

להשאיר חדרך ריק,                
כשהיית באמת  
לגור בשכנות לכנות, לייחל למטר
להאזין, למה שעוד לא נאמר                  
אז  בא ניפרד...

לאט לסתום חלל,              
שבעתי תעלוליך,                                
אז  בא ניפרד...

מילים: שמואל כהן
לחן וביצוע: שבתאי בונפיל

הוקלט לא מזמן במטבח של כריס, כאשר
ניחוחות הבצל המטוגן בשמן קוקוס אינדונזי ושום בריכוזים
נרקוטיים,
רחשו ובחשו באווירה הכללית. אם עדיין צרובים הם בהקלטה, עמכם
הסליחה... הייתי צריך מקום כדי להיפרד אחרת צר המקום מלהכיל.