חלמתי שאני צועד על הירח, לבדי. ללא חליפת חלל. גם ללא רכב חלל
משוכלל שמחכה לי בחניה. פשוט לבדי. לא זכרתי איך הגעתי לכאן,
אך ידעתי שנשלחתי כדי לעשות משהו. משהו טוב לכל בני האדם באשר
הם. מרחוק ראיתי את כדורנו - כדור הארץ. אפשר היה לראות את
הימים, את היבשות וגם את הבית שלי - בית קטן עם גג אדום.
ואפילו ראיתי את עצמי מרחוק יושב בגינת ביתי ואוכל גלידה וניל.
התיישבתי על הירח וניסיתי להיזכר איך הגעתי לכאן. חשבתי כמה
דקות ואז קמתי והמשכתי לצעוד בקפיצות גמלוניות. כפי שנהוג על
הירח.
ואז דימיינתי שלפתע, בעודי צועד, נתקלתי בפרח ענוג. פרח ורוד
וקטן, בודד ועצוב. רכנתי להביט בו מקרוב, להריח אותו.
כשהתקרבתי אליו הוא נסגר אט אט ולא היה עוד זכר לצבע הורוד.
ואז נרדמתי.
הכל התרחש על הירח, היום לפני שלושים שנה... מאז גדלתי. איני
חולם עוד חלומות כאלה. החלומות שלי יותר ארציים, והירח, אם הוא
מופיע בהם אז זה מרחוק.