אשה אחת שקטה / בערב ראש השנה |
ועל גרגירי הרימון שעל השולחן.
סביב חייכו אלי בביטול
האנשים הגדולים
אותם הולכתי
יום יום
לגן.
רק אתמול הם ישבו על בירכי
הושיטו לשון ואמרו "אה"
לרופא שבדק את הגרון
והם שייכים כבר
לאלה שבחרו
או נולדו מרחמם.
ואני, מיום ליום קרבה לאחור
אל אימי, שנשכחה תמיד בפינת השולחן
ותמונתה על הקיר מציצה אלי
ספק מחייכת ספק בוכה
ופיה לוחש לי:
"ידעתי".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|