נעם דובב / אל עצמי |
ובארץ האיבוד את עצמי מוצא.
מולי ניצבים זכרונות, דובי קטן ושאר חפצים,
התמימות מוליכה אותי למחוזות הילדות, הרגש מעצים.
חבר ישן פוגש,
יש בי חפץ להישאר, צף בי רגש
חזק, חובק כל, שואב כוח.
בשביל זה באתי, אני מסמן לעצמי - לא לשכוח,
יש דרך חזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|