אחזתי בה פעמיים זה כבר הרבה יותר ממה שרוב האנשים עשו.
פעמים ובלי לשים לב הרפיתי את האחיזה שוב.
כן, תמיד ידעתי שהיא פראית. רואים את זה בעיניים שלה, זה חלק
מהיופי המסתורי שלהן... ואני נפלתי פנימה. למה לעזאזל עשיתי את
זה? אני יודע שאני לא יכול להיות מאושר איתה. היא כנראה קצת לא
בסדר. היא אוהבת דברים ושונאת אותם בבת אחת. זה קצת לא הגיוני,
אבל בעצם הכל לא הגיוני בסיפור הזה ואני לא יודע למה אני ממשיך
לכתוב אותו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.