ג. ר. / פסנתרים שקטים |
שבחברתך
ילוו אותי
פסנתרים שקטים.
לשמוע צלילים
שיעטפו אותי,
(ייגנו עליי,)
יקשרו אותי,
(יישמרו עליי,)
ייעזרו לי להישאר אדם נעים.
אני כמו בת-הים-הקטנה,
נזקק לצלילים במקום לרגליים.
למנגינה מלודית שקטה,
שתעניק לי שליטה
על עצמי.
הפחד שלי קשור
ברצון שלי והוא
שלא ייצרום לך להיות בחברתי.
הייתי רוצה, שעולמי, כשאני איתך, יהיה עולם שנשלט על-ידי
פסנתרים שקטים.
אני
ואת,
וחופש הפעולה שלי,
החופש שלי,
מופקע ממני
לטובת
תו מוצלח יותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|