יש בך דברים שאני נוטה לשכוח מידי פעם,
לא בגלל תרוצים של שניה לפני השינה
אלא בגלל המבט החודרני שמנתק מכל הרעש,
ומחסיר לפתע את הפצעים.
יש בך מגע שלוכד ברגעים נכונים של נסיעה חסרה,
שמבקש להרגיע את הים שביננו,
וללחוש "תחזור אלי, מהשקט שלך"
ולי, לי יש מחנק בגרון שמפחד לעזוב,
עיניים עייפות שמפחדות ליפול ולהרדם,
ולהתעורר בתוך תמונה זרה, בין קולות לא מוכרים.
אז אני מתישב על המיטה, מנגן לי שירים של סתם,
מריח את הריח שנשאר ממך על הכרית,
חושב לרגע ומחייך, אולי אין בך הכל,
אבל יש בך אותי.
ומה אני בלעדייך, אם לא
עוד כרית בלי ריח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.