|
הנה היא שוב מחייכת
זהר של נגה עליון
הנה היא שוב בוכה
נהר של חידלון
הנה היא שוב מהרהרת
אך את עצמה לא פותרת.
הנה היא שוב צוחקת
שוב זוהרת כאור
הנה היא שוב בוכה
שוב מרגישה נמוכה
הנה היא שוב מהרהרת
ממהרת ולפעמים מאחרת.
הנה היא שוב זוהרת
כאילו לא קרה כלום. |
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.