לדני היה תחביב לכתוב סיפורים קצרים. כל יום ביומו הוא היה
מוציא את המחברת הצהובה, תולש ממנה דף וכותב סיפור.
דני אף פעם לא כתב סתם סיפורים. הוא תמיד כתב סיפורים על
חוויות שהוא עבר באותו יום ועל מחשבות שעברו לו בראש כתוצאה
מדברים שראה או עשה.
דני הקפיד שלסיפורים שלו יהיה סוף מיוחד ומתחכם, ולא סתם סוף.

פעם חרבנה על דני ציפור כשהוא הלך ברחוב וכשהוא חזר הביתה הוא
כתב סיפור על כך שאם הוא היה ציפור גם הוא היה מחרבן כל היום
על אנשים, גם כדי לנקום וגם כי כשאתה ציפור אתה משתעמם כל היום
ומה כבר יש לך לעשות חוץ מלחרבן על אנשים?
כשדני נפרד מחברה שלו הוא כתב על זה לפחות 4 סיפורים קצרים,
וגם הוא כתב כמה סיפורים על איזה שוקי שהוא מכיר.
אתמול דני כתב סיפור שהוא גם משל על הבחירות האחרונות.
את ההשראה לסיפור הוא קיבל ממקרה שקרה לו מוקדם יותר באותו יום
כשדני זרק לחתול שלו אוכל ובא הכלב שלו ורצה גם הוא לאכול
והכלב והחתול התחילו לריב על האוכל.

גם היום דני בא הביתה ורצה לכתוב סיפור אבל לא היה לו על מה.
באותו יום לא קרה לו כלום.
על מה הוא כבר יכתוב ? על הקפה שהוא שתה בבוקר?
על העבודה המשעממת או על הקניות? על השקאת הגינה ?
דני חשב המון זמן ולא מצא משהו מעניין שקרה לו לכתוב עליו אז
הוא הוציא דף וכתב סיפור קצר על זה שהוא תמיד כותב סיפורים
קצרים ומיוחדים על דברים וחוויות שקורות לו.

זה היה סתם סיפור.