תמיד בבית ספר לימדו אותי שיש שלוש מילות קסם:
בבקשה.
תודה.
וסליחה.
מילות הקסם והאימרה הזו עליהם, ליוו אותי במשך זמן רב עד שזה
נספג עמוק במוח, האומר תודה,בבקשה ומבקש סליחה.
מאז,יוצא לי להגיד את מילות הקסם כל יום בשבוע, מדי פעם אפילו
בלי כוונה.והרי היא,חייבים אותה כדי שזה יהיה אמיתי.
סליחה.
מילה אחת קטנה.
מילת הקסם.
מילה שהמשמעות שלה כ"כ חזקה כלפי אנשים
שפתאום אחרי שאמרת אותה, הפגיעה כבר לא כואבת.
העלבון לא חרוט עמוק בתוך הלב.
החטא נשכח.
פגיעות קטלניות שיכולות להרוג אך נעלמות ברגע שאומרים את מילת
המפתח.
מילת הקסם,שמקסימה את האנשים שמקבלים אותה וכך גם משכיחה באותו
רגע את הסיבה.

יש באמת משהו מקסים במילה הספיצפית הזו.
אם נחקור אותה לעומק, אפשר לראות שיש בה מן צחקוק קטן ואולי זו
כוונת האל בקשר לנ"ל.
בזמן שאנו מכפרים על עוונותינו, הוא יושב שם למעלה ומצחקק.
מקשיב לנו, פותח את שעריו אלינו, אך יודע על מי באמת יש לעשות
את הקסם.

צאו אל העולם, והקסימו את הסובבים.
איך, מתי, למה ומי - זה ממש לא משנה.
כל אחד והקסם האישי שלו.