עדי פרידלנדר / חדירה |
מצמידה אותן חזק יותר לדפנות הזכוכית,
שיכאב. שירתיע. שאשרף.
מקרבת את האף מלמעלה,
האדים רותחים, מתפשטים סביב.
פניי נצרבות,
נושכת את שפתיי מכאב.
נכוויתי.
לוקחת בידי את הכוס
המתחילה להיסדק לי בין הידיים.
מחזיקה בחוזקה,
פוחדת להפגע.
הסדקים מרתחבים,
הכל מתנפץ בידיי.
שברי הזכוכית חודרים
לעורי הלבן.
רוצה לצרוח מכאב.
אך הכאב משתיק אותי.
מדממת.
בוכייה.
חבולה.
כאובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|