טל רז / פיסות סדוקות |
פס מחשבותיי ממשיך להימתח
במוחי המוסיף להתייבש,
פיסות הזיכרון שעל המסלול
ממשיכות להיסדק ביניהן ולהתרחק,
קרב היום בו
יאבדו הפיסות הקטנות והחשובות ביותר
ולא אצליח לאחוז בכל פיסותיי לעולם,
ובגילי, בדרכי
עצרתי לחשוב
כאשר באו כמה אנשים זרים
אשר הכירו פניי
ונתנו לי פיסות זיכרון שבורות ומאובקות
אשר אספו מאחוריי
ובמשך מסעי
זכרתי שהצטערתי
על ששכחתי
לומר להם
תודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|