ויאפיר הרקיע ממעל
מקדיר תכלת פניו
ויזיל ראשוני דמעותיו
מרווה את אדמת העולם

ותנומה אפפה אשת אדמה
בקץ ירחים בם עלזה נשזפה
פושטת שמלה אורירית ירוקה
עוטפת גופה בגלימה חומה אדומה

ותטפס החשכה אוחזת בשרביטה
ותינוס החמה הקור אוחז בשדרתה
ויעלה הליל ויגבה ויקצר את היום
ויהום הים באפור גועש צובע גליו

ומכחול אפוף ארגמן מרקד בשקיעה
גוונים חמימים מתגוששים בזירת עונות השנה
והאדם מכווץ גבותיו שובבות הקיץ ננטשת מאחוריו
חמימות אהבה רוך עצבות ותקווה בנועם נמסים
מבעד לדמעות העונה אשר הקיצה משנתה