הוא עומד שם מתחת לעץ עם חברים
מידי פעם מגניב איזה מבט
אנחנו אפילו לא מכירים ויש משהו באוויר
זאת לא אהבה.
חוץ מאת השם אני לא יודעת עליו דבר
והוא, פשוט "לא" מחבר בין שם לפרצוף.
דיברנו כמה פעמים. עברו שלושה חודשים
ומאז אני רואה אותו כמעט כל הפסקה
מסתכלת, בוחנת, והוא אותו דבר.
אז למה שלא נדבר?
הכל תמיד חייב להיות כל כך מסובך
אף אחד לא אמר חתונה
רק לשוחח. להכיר. לראות.
זה לא ממש עתיד לבוא..
נצטרך לחכות שהוא יתקל בי בטעות במסדרון
יפיל לי את הספרים
מבטינו יצטלבו וזאת תהיה אהבה ממבט ראשון.
וזה יקרה רק אם נמצא את עצמנו חיים בסדרה אמריקאית...
ובנתיים זה יהיה רק מבט
שהוא עומד שם מתחת לעץ
חבל שהכל צריך להיות כל כך מסובך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.