כמה שכבר נמאס לי מהכול אני רק רוצה לצעוק, ללכת לישון ולא
לקום פה מחר.
ויש לי כל-כך הרבה לספר לך כול יום משהו חדש אבל אתה לא פה,
אני רוצה לגעת בך אבל אתה לא פה, אני חולמת עליך, מתעוררת אבל
אתה לא פה.
והכול עוד ניראה כמו סרט מצוייר אבל זה רק אצלי בראש כבר מזמן
הבנתי את המציאות, אבל אני לא רוצה להכיר בה, היא מכאיבה לי ,
היא פוצעת כמו להב של סכין שחוקה שחודרת לעור ומפלסת בכוח עצום
את דרכה.
והזמן לא ניגמר בצורה אלגנטית הוא בועט, שוחק, הורס הכול
אפילו כוח הכבידה גורם להכול ליפול ואף פעם לא אהיה יפה
משהייתי אתמול, הייתי פעם יפה? |
