שירם בו האלמוות של יעקב אורלנד ומרדכי זעירה זכה לעשרות
ביצועים. הלחן הזה אשר בנוי על הטעמות מזרחיות טהורות זכה בין
השאר לבצועים ''אשכנזיים''.
אני מנסה להגיש בצוע אינסטרומנטאלי בהתאם לרוח המנשבת באוזן
הדהויה שלי.
הלוואי והייתה לידי זמרת ככה תמניה שתשיר, אבל זה מה יש.

אשיר לך שיר עתיק, נושן
אשיר לך זמר על שושן.
היה היו לפני שנים
שני שושנים, שני שושנים.
היה זה כבר, רחוק היום,
אחד לבן, שני אדום.

בני גן אחד, כשני אחים,
צמחו עלה, צמחו חוחים.
עת בא הבוקר צחור גוון
פקח עיניים הלבן,
וערב בא ורד היום
עצם עיניים האדום.

ובלילות ובלילות
נשבו רוחות בם קלילות.
כה לבלבו עד שושן אחד,
יד שקטפה שושן אחד,
ואין יודע עד היום -
את הלבן או האדום.

ורק יודעים, כי הנותר
ליבו נשבר, ליבו נשבר...
היה היו לפני שנים
שני שושנים, שני שושנים.
היה זה כבר, רחוק היום,
אחד לבן, שני אדום