חבצלת המתהוללת / פאניקה רגעית |
בתוך בור צללים אני אחוזת אימה
אולי אם אצעק
מספיק
חזק
ישמעו
ואולי רק אשתגע יותר.
היא רודפת את מחשבותיי
הנה עוד טביעת רגל חרוטה באדמה
וגם כשאעצום את עיני עדיין אשמע את רחש הדממה.
עולה בי טעם מתוק
של שמש שפעם זרחה מעלינו,
הסתובבנו סביבה,
הסתובבה מסביבנו,
סחרחורת, בחילה והאור שחדר
צהוב של שמש מתערבב עם צהוב של לימון
מערבולת רגשית, סכר שנשבר
עוד טיפה, עוד דמעה
והנה שיטפון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|