[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בכספי מענק השחרור שלה, שכרה שרון חדר בדירת שותף והציבה בו
מיטה זוגית. כך עזבה את הבית לטובת העיר הגדולה. בלילה הראשון
ישנה באלכסון, מחבקת את הדובי שלה שסחבה כל הדרך מגן הילדים
ועד הצבא.
כשצחצחה שיניים בבוקר נקש השותף בדלת:
"יש מסיבה בבנין, היום בלילה. הזוג מהדירה למעלה חוגגים שלש
שנות חברות ועורכים מסיבה. אם את בראש, אז תביאי בקבוק יין
ויאללה, יש  לי עוד יום עבודה מחורבן".
כל היום הסתובבה בין חנויות, מתכננת איך תיראה במסיבה; נצנצים
זה פרח'י מדי?  סרטי שיער, זה לא ילדותי?
היא עמדה ברחוב, עצמה את עיניה, מנסה לראות את השותף, איך הוא
אמר שקוראים לו? יריב, מנשק אותה. האם יסתכל בריסים שלה קודם,
איך הם נסגרים, ואולי היא צריכה להחזיק לו בעורף. בגחמת פתאום
נכנסה למספרה, ושאלה אם היא יכולה לעשות ראסטות.
-בשביל מי את עושה אותם?
הספר היה בחור צעיר ויפה.
היא גמגמה
או, את כבר דלוקה. כמה זמן את מכירה אותו?
-פחות מיום
היא הרגישה צורך מוזר להיות כנה עם הבחור היפה הזה.  
-או לה לה מרסל, יש לנו כאן מקרה של ג'ינג'ית שנדלקת מהר.
מרסל באה מהחפיפה לראות.
ואיך קוראים לג'ינג'י?
-שרון.
-לא, לבחור.
-יריב, אבל הוא לא ג'ינג'י.
-אז מה הוא, שטני?
-לא
-שמן? רזה?
-לא שמן ולא רזה
-גבוה? נמוך?
-די, נתבעסה בצחוק, הכל  אתם צריכים לדעת?
-כפרה שלי
שניהם דברו יחד,
את לא יכולה להיות כל כך סגורה אם את רוצה להכיר בחור חדש.
-אבל אני עוד לא יודעת מה אני רוצה.
-אני יודע, אמר הבחור, את צריכה זיון !
עיניה נפערו.
-את בתולה?
-לא, מה פתאום
-אז מה הענין? גו פור איט
-אם אני אלך על זה אני לא אהיה כנה עם עצמי
כשיצאה לא ידעה אם להשאיר טיפ לספר הגיי הזה.

בערב חיכה לה יריב כשיצאה מחדרה. לבשה חליפת מכנס שחורה.
-וואוו, סקסית, גחן יריב וחיכך לחיו בלחיה.
היא קוותה שימשיך.
כשעלו למעלה, התחכך פעמיים באחוריה, היא חשבה שזה באקראי.
בפנים, לפני שנכנסו, הצמיד אותה אליו וחבק אותה.
-מספיק, מחתה.
הוא הזדקף מעליה בבת אחת.
-מה את לא רוצה?
היא לא ידעה מה שתשיב, ורק הנהנה חלושות. לא יודעת אם לחיוב או
לשלילה התכוונה.
-נכנס !
משך את הדלת.
בפנים היה חשוך, פרצופים ידידותיים פחות או יותר עמדו סביב,
הניירות הצבעוניים משתרבבים ברוח סביבם.
-מה את שותה?
-קוסמופוליטן, אמרה את שם המשקה היחיד שזכרה.
הוא הלך  להביא וחזר אחרי עשר דקות עם שני בקבוקי בירה. היא
רצתה לשאול אותו מדוע זה לקח לו כל כך הרבה זמן, אבל התביישה.

-יש רק בירה
תקע את המשקה בידה.
-לחיים
הניף את הבקבוק באוויר, עכשיו נראה לה סתמי בהחלט
הלגימה הראשונה שלקחה היתה לה מוזרה.
צריך לשתות עוד שלוק כדי להעביר את הטעם, קרא יריב את
מחשבותיה.
-שמת בפנים משהו?
הוא הניד את ראשו בשלילה מוחלטת
-כמו מה למשל?
היא שמעה על בחורות ששמו להן סם אונס במשקה, ואמרה לו זאת.
-שום דבר
-שום דבר?
-שום דבר
-אז למה לבירה טעם כזה מוזר?
-אני יודע?, אולי בגלל שאת מוזרה. הנה תראי שאני שותה ממנה.
הוא לקח את ידה האוחזת במשקה, ושפך לתוך גרונו חתיכת כמות. אחר
נגב את שפתיו בחולצתה, היא הוכרחה לצחוק.
-לחיים!
-לשרון!
-לשרון!
-לחייך!
לחייה הבהיקו, והיא חשה עצמה יותר מרוממת ויותר עליזה. הם
רקדו, תחילה במעגל רקודי שורות, ואחר כך אחד מול השני, כשהוא
נוגע בה בפה.
-עוד שתיה!
שוב הלך למטבח, הפעם התבוננה בשעונה, עשר דקות בדיוק.
-איפה היית?
-הלכתי לשרותים בדרך
-לחיים
-לשרון
-לאריק
-לחייך
הוא התקרב אליה יותר ויותר, לא מוריד ממנה את עיניו. היא הייתה
בטריפ, ראתה איך מסתכלים בהם הזוגות האחרים, והוא, צמד אישוניו
אל מול אישוניה. החדר הבריק והסתחרר, אורות קטנים צבעוניים
ועליזים נכבו ונדלקו.
-עוד בירה
-עוד בירה
הוא הלך והביא לה בירה נוספת.
-האחרונה
-האחרונה
-אני רואה פלשים
-את דלוקה
-עליך
-עלי
-אני רואה פלשים דלוקים
-יש לך זבובונים באישונים
-מה?
-סתאם צחקתי
-מההה
-יש לך...
המוזיקה היתה בשיאה וחדרה אליה לכל תא וחדר בגופה, היא הרגישה
את נימי הדם רוקדים.
-...אף פעם לא ידעתי שאפשר להרגיש כך
-זבובונים באישונים...
בבת אחת ירד לה ממנו.
-מה הקטע שלך?
-מה הקטע שלך?
-יאללה, אתה!
-יאללה, את!
הדי ג'יי העביר למוזיקה שקטה יותר
-תביאו לי בחזרה את הטראנס
-כן המפקלאברית.
-מתה לרקוד טראנסים
-מפקדת קלאברית
היא חשה רצון להקיא, וגחנה אל הרצפה גופה עולה ברעד בלתי נשלט
תקיאי
זרם בלתי פוסק בקע ממנה באשד, ארוחת הצהריים עם ארוחת הערב עם
השניצל שאכלה בשניצליה אחרי שיצאה מהספר. בלילה חומה עם גושים,
היא בחנה אותם בענין כשהיא ישובה על ברכיה. התופים שוב הלמו,
והמוזיקה שוב הכתה. היא חשה כובד בארכבותיה, המלה ארכובה נראתה
לה מצחיקה, ארכופה, ארכופפה, ארקפה...
"אי טייק יו טו ד'זה קנדי שופ
- -- -- --- --- --"
קחי, הושיט לה טישו
-תביא, שלחה יד אל בקבוק המשקה שבידו השניה
בפינת החדר ראתה ג'וק מתרוצץ, עכשיו החדר היה מלא ג'וקים.
מים לחגמלית המלך
-את בגנבות
משך ממנה את הבקבוק
וואלה, את בגנבות
-מה רצית?
היא קמה על רגליה מתנדנדת, ונתלתה על דש בגדו, מקרבת אליו את
פיה החמוץ מהבל הקיא, עכשיו לא היה לה איכפת.
-את בבלאגן
מילים שיצאו מפיה נראו לה אוטומטיות, היא שמעה אותן דרך אוזניה
וקולה היה לה רם וחורץ. היא ידעה שהיא מדברת באשד  של הברות
אין סופיות, וניסתה להפסיק אותן, אך לא היתה לה שליטה.
מסביב, ראשים המשיכו להטלטל במרץ לפי קצב המוזיקה שניסרה, כך
נשמע לה, את מארש האבל.
"וואט דאז דז'ה דוקטור סיי?
---- ---- -----"
מקלט טלוזיה, מה אתה יודע?, אם 50 סנט זה שם של להקה, אז מה
עושה הבובה שהראפר מחטיף לה אגרוף?
-נצא לשאוף אוויר
-קח אותי לטיול
והנה הם במכונית  שלו, אפילו לא שאלה את עצמה איך עשתה את הדרך
במורד המדרגות.
-תראי, הנה מגדלי עזריאלי, ופה הקריה וכאן היתה שרונה
רווח לה בבת אחת, היא התביישה בעצמה ובחשדותיה מקודם. בקשה
לשוב וללטף אותו, השעינה ראשה על כתפו. היא לוסי ג'ורדן הרוכבת
דרך שער הנצחון ברחובות פריז כששל משי מתנופף בין כתפיה ברוח.
-תפתח את הגג
משאית זבל חצתה את דרכם והתעכבה, על דפנותיה היו רשומים בתי
שירה על רקע בצבע ירוק.
הוא עצר בצד, ודומם את המנוע.
-שרון
-יריב
-שרון
-יריב
הם הסתכלו אחד לשני בעיניים ופרצו בצחוק.
-מה?
-מה?
היא עצמה את עיניה, מושכת את ראשה לאחור מרגישה במשענת הבד.
אלוהים, עשה שזה לא יגמר אני הבחורה הנכונה בשעה הנכונה. מגע
שפתיו מתוק, הבל פיו משובח, השיניים לא מתנגשות כמו שחששתי,
ואפילו החוטמים לא מהווים בעיה.
היא הרגישה יד נלחצת אל לבה, לבה היה חם בתוכה.
"ליריות זה פועל.
ככוהל במים
צף לו התואר
נמרץ, זורם בדרכו לשמ - מים"

-מתוקה
-מתוק
-נעלה הביתה
רק עכשיו שמה לב שהם חונים מול הבית שלהם, האם בכלל נסענו מכאן
הלילה?
שוב פתח למענה את דלת המכונית, אחר פתח את דלת חדרה ורכן לנשק
לה ללילה טוב.
נתראה בבוקר
משהו לא בסדר איתי, נורתה למיטה הזוגית שנראתה לה אירונית
בתאורה הרכה של מנורת ההלוגן. דובי חמודי, בוא תחבק אותי קרוב
בזרבובית.
היא הסדירה את נשימתה, ארבע שלוש שתיים אחת, ארבע שלש שתיים
אחת. להתקשר או לא להתקשר אליו? האם ביאסתי אותו? אולי כל
הפאסדה שלו מסתירה נפש רגישה, במה הוא עוסק? מה הוא אמר על
עצמו? בעצם לא כלום. היא שוותה לנגד עיניה את דמותו שוכב
במיטתו ערום חמוש במשקפי שמש לעיניו, היא שונאת אותו, וכך
נרדמה במיטה בבגדיה.

יריב ישן במיטתו, וחלם חלום:
אני נחש בגן עדן, זוחל בין התפוחים. חווה  מפתה אותי לשתות
מהתפוח המורעל בסם הזיה. היא לוקחת אותי בין יצועיה, יש לה
איבר מין חלק, ואדם הוא הומוסקסואל הצופה בנו.
הוא התעורר מהחלום, שלח ידו אל הטלפון וחייג את מספר הנייד
שלה.
היא לחצה על המקש הירוק, ואמרה לתוך השפופרת:
-אני לא  לובשת כלום מתחת לשמיכה, יריב. הדלת פתוחה.
בסלון הספיק להחלץ ממשקפי השמש.
בחדרה נכנס ואמר:
-אני דלוק עלייך, ראסטי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קפיטליזם!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/2/06 22:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יצחק-צחי מלמד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה