|
בלעדיך חיי היו אפורים
עד שנכנסת והפכת אותם לורודים
רקדנו צחקנו החזקנו ידים
עד שהגיע שלב העיניים
תפסת חזק ולא שחררת
חשבתי שבי אתה התאהבת
אבל שוב זאת סתם הייתה אשליה
הכל התחיל להיות כמו בהתחלה
דיברנו הסברתי שרק אותך אני אוהבת
אבל אתה כנראה חשבת שעליך אני עובדת
מנסה להראות שלא אכפת לי ממך
אבל מה לעשות לבי שיש רק לך
חיכיתי שעות שתתקרב
רציתי שתגיד שרק אותי אתה אוהב
רצות כל מיני מחשבות בתוך ראשי
אבל לבי מסביר לי שרק אתה הוא בשבילי
ניסיתי לשכוח איך אתה נראה
ניסיתי לשכוח מה בדיוק קרה
כנראה שהריקוד חזק מכל דבר אחר
כי תמיד בלבי אתה תישאר... |
|
|
יום אחד כל
הלחצנים של
הטלפון עשו
מסיבה.
פתאום סולמית
שומעת צלצול
בדלת, פותחת
אותה ורואה
נקודה קטנה.
"הלו סולמית",
אומרת הנקודה,
"את לא מזהה
אותי? זאת אני,
כוכבית. שמתי
ג'ל."
אפרוח ורוד חולק
זכרונות מהמוסד
הסגור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.