בלוש חיסקיה / רגעים של פרידה |
בעיניים צרות ושקופות,
מעכל את מה ששמעת,
מלטף בידיים סדוקות.
קולטת את גודל הצעד,
מנסה לחפש הגיון,
מתקרבת אילך ברעד,
ככמהה למגע אחרון.
והוא, היפיוף שמנגד,
צופה מהצד בדריכות,
מציע בנועם לסגת,
משמיע קולו בפתיחות.
אל ההוא במהירות אני רצה,
רק שלא להביט לאחור,
וכדי לא לכאוב עוד,
אצבע זכרונות בשחור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|