|
בשוק מחנה יהודה, או אולי בסמטאות עכו העתיקה
ראיתי מוכר תבלינים מאזן שקית קטנה
מלאת גרגרי חריפות מדודים בדייקנות
אל מול משקולת של חמישה עשר גרם.
שורשי הגעגוע פשטו
בין סינפסות,
העמיקו ונאחזו כאילו ידעו כבר אז
שסופם להיעקר. |
|
|
- ואיפה את
היית כשרבין
נרצח?
"מתחת למדרגות,
בדיוק החלפתי
מח... אה, לא,
הייתי בבית,
ראיתי אסקימו
לימון. היו
צחוקים".
- מישהו היה
איתך?
"אפשר רגע לעשות
טלפון?".
(מתוך הראיון
הבלעדי והמפתיע
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.