שעון הקיר מדעיך את הזמן
אלפי אנשים מדמדמים בזמן
שהיא מקיזה את דמם.

כל אחד מתבוסס במימיו
כל אחד משתין בביצת מחשבותיו
אנרכיה בשתן אנרכיה בשכל
מהומה על לא דבר.
ממאומה לא תברח.

פסקי את רגלייך כמו לוע קוצף
פשקי אותן שאכנס בתוכך עטור ניצחון,
שאוכל להנביט בך את זרעי שנאתי.
פשקי רגלייך שאפסק על אוזנך הברות של הבל.

סגרי את רגלייך עליי
סיגרי את רגלייך כחומת ברלין הנצורה
שאכנס בך, גונב גבול בגייט צ'ארלי,
דוחף לתוכך היסטוריה שלמה.

אני הרגל השלישית שלך, נאחז ברגלייך.
ההרגל המגונה שלך, הטירוף המוסווה שבך
דעי שעד שתעכלי את מה שבדרך
כבר אעקל אותך כרכוש נשמתי.