מלאכית... זה מה שאת.
יהלום נוצץ, כאב לאחד כמוני עורב.
מביט לתוך עצמי, שותק, עם האשליה בדימיון מתרחק.
מצייר לי אותך בראשי, מחייך, כל כך טיפשי
כי את.. את מלאכית, ואני?... אני עורב
איך הזמן עוצר ומאזין לקולות צעדייך
דממה, רק הפרפרים שמשתוללים בתוכי
אפלה, רק את קורנת,
כמו מלאכית.. ואני?... אני סתם עורב
אדם הוא רק בשר בלי נשמה.
נשמה היא רק אשליה בלי אהבה
אהבה היא רק כאב בלי ליבך
ואת.. את מלאכית, ואני?... אני עורב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.