צריחים נישאים מעל ראשי אנשים,
גגות משופדים, ואוויר קר.
ברחובותיה מתהלכים נסיכות ואבירים,
ובין אבניה אוצר יקר.

עיר ישנה, הכל מקומט וישן,
העצים, הבתים, האנשים
עיר ישנה, מסרבת למות,
משתדלת לחיות עוד כמה שנים.

תיירים עולים לרגל, מתפלאים מהיופי,
מבקרים משתדלים להטיל בה דופי.
והם עדיין מגיעים, על נשם וטפם,
על חמתם וכמובן על אפם.

השמש מלטפת חומותיה הקשות,
בינות לערביים בבקרים אפורים.
ושוב נושקת ללחיים רטובות,
לעיניים בוהות, ונשמות טועות.

נסיכות ואבירים ברחובותיה יתהלכו,
ויחפשו בידייהם האוצר היקר.
כשמעל צריחים נישאים בשלווה,
והכל קופא באוויר הקר.