יש דברים בחיים שכשהם מסתיימים תמיד אפשר להחזיר אותם אחורה
ולחוות אותם מחדש. למשל כמו סרט טוב. תמיד אוכל ללחוץ על כפתור
קטן ולהחזיר הכל אחורה, ללחוץ שוב, והנה הסרט מתנגן לו. ממש
לחזור בזמן. לראות שוב את השחקנים, לחיות שוב את העלילה, אולי
אפילו אוכל לשים לב לפרטים שלא שמתי לב אליהם קודם. לעומת זאת,
בחיים הדברים האלה לא תמיד כאלה פשוטים, אין שום כפתור שאפשר
ללחוץ עליו ולפעמים אי אפשר לחזור אחורה כדי להיות שם מחדש,
למשל, לא אוכל לחוות מחדש אף פעם את תקופת בית הספר היסודי,
המקום הזה, החברים, החוויות, הזכרונות, אפילו המורים, כל אלו
דברים שהיו ולא יחזרו יותר. הדברים הקטנים הללו, עשו כל כך כיף
אז, הדברים שעשו אותך, ונעלמו היום, ועכשיו, לך תמצא אותם.
תמיד נסו לחוות את הרגע ולשמור אותו טוב טוב אצלכם, כי אחר כך
אין שום סיכוי שתוכלו לחזור אחורה ולחוות אותו מחדש, לא משנה
עד כמה תרצו בכך, ותאמינו לי, יהיו זמנים שממש תרצו בכך.

לא מוצא עכשיו את האור, מחפש אותו בנרות
משוטט בכל האזור, בנקודה... בנקודה...
כמו תקליט שרוט וישן, כמו אביר על סוס לבן
הולך באפס מעשה, הכל מעצמו יעשה

ונדמה שזה טוב, ככה הוא צריך לאהוב
ונדמה שזה קרוב, משהו קטן וטוב
משהו קטן וטוב - משינה

הקטע הזה מוקדש לך. אני מקווה שכשתקראי את זה, אם תקראי את
זה, תביני. תמיד אצטער.