|
פתאום אני מוצאת את עצמי אוהבת כל חלק בו
בלי שום פגם אחד
מושלמות.
אפילו הצורה שהוא הולך חמודה
והעיניים,
תמיד הייתה לי חולשה לעיניים
במיוחד העיניים שלו.
כשהוא לקח אותי לדבר בצד
התחלתי לרעוד
איך זה כשאני איתו העולם מתהפך
רק לחבק אותו
ולספר לו עד כמה התגעגעתי אליו
אפילו שהוא היה קרוב.
ואז לשתוק ולהסתכל לו בעיניים
אותן עיניים שמספרות הכל
פשוט מילים
תקועות
שלא זורמות
אבל אפשר להרגיש אותן באוויר
למרות שקשה לנחש מה הוא חושב הפעם.
זוכר את אותו הלילה?
השפתיים שלך היו על שלי
היה אפשר להרגיש את האהבה שלך
דרך האצבעות המלטפות
זכרונות שלא עוברים
אני רק ידידה
והוא הרבה יותר זה. |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.