מלפפונים חמוצים.
חשבתם פעם איזה חיים יש להם? הם גדלים יחד עם בני מינם בחוסר
ודאות מושלם, רק ההוא בשמיים יודע מי מהם הולך להיות מלפפון
חמוץ ומי הולך להיות מלפפון "רגיל". גזר דין ממש. המלפפונים
האלה גדלים, וכשהם מספיק בוגרים הם נקטפים. חלק נשלחים לשוק,
חלק לסופרמרקט, חלק אולי אפילו נשלחים לחו"ל, ועל חלק נגזר
להיות מלפפונים חמוצים.

אז הם מופרדים מהשאר, נשלחים לאיזה מפעל, שם שמים אותם עם עוד
הרבה כמוהם שנגזר עליהם אותו גורל מר. הם עוברים תהליכים
משונים וקשים ובסוף דוחסים אותם חזק חזק עד שממש כמעט אין מקום
עם איזה נוזל חמוץ בתוך קופסת שימורים.

אחרי זה הם נשלחים לסופרמרקט. הם אפילו לא יודעים את זה, והם
אף פעם לא יזכו לראות את הסופרמרקט עצמו, שכן הם כלואים בתוך
קופסת השימורים. הם נמצאים מדפים ספורים מאחיהם, אלה שלא נגזר
עליהם להיות חמוצים, רק שאלה חופשיים, ממש חיים את החיים!

אבל, מה אני אגיד לכם, חרא חיים.
בעצם, על מי אני עובד?!, הייתי מת שיהיו לי צרות של מלפפון
חמוץ. הוא בטח חי פחות משנה, הוא בטח אפילו לא יודע סבל מהו.
כל הילדות שלו הוא נמצא בשדה פתוח ונושם אוויר צח, לא זז משם
ולא צריך לזוז משם, נטול דאגות משהו. הוא זז משם רק כשהוא נהיה
בוגר, ואז הוא סובל קצת, נו, אחרי ילדות כזאת, לא מגיע לו?!
אני לעומת זאת צריך ללכת לבית ספר יסודי, חטיבה, תיכון וכשאני
נהיה בוגר, אוהו, אני רוצה לראות מלפפון חמוץ מתגייס. המקסימום
שהוא יגיע אליו זה למטבח הצבאי. מגיע לו.

אבל מה קורה כשמלפפון חמוץ פוגש מלפפונה חמוצה? ומה אם הוא
חושב שהיא אפילו מתוקה? וגם חכמה? אבל... לא אמרנו שמלפפון
חמוץ חי פחות משנה? מסכן, לא יכול להיות לו קשר רציני איתה.

אז כנראה שבזה הוא יותר טוב ממני. למה המלפפון יכול ואני לא?
יש שיגידו שפשוט צריך לחכות למלפפונה הנכונה שתגיע. יש שיגידו
שאתה צריך לחפש אותה עד שתמצא. ויש שיגידו, שזאת המתאימה היא
בעצם כל הזמן לידך, מחכה. אני אומר שאני לא אומר כלום. נמאס
להגיד. יכול להיות שהמלפפונה שלי תצטרך לחכות, ויכול להיות
שהיא בכלל לא חמוצה, אולי היא רגילה, או בכלל סגולה, את זה, רק
אלוהים ידע.

אז בפעם הבאה שאתם פותחים קופסת שימורים, חישבו טוב, על
המלפפונים החמוצים.