רואה עננים בשמיים
לרגע עוצרים החיים
שומעת בחוץ את המים
זורמים בלילות השקטים
וכך בעצמה לא מוכרת
מכה הבדידות המרה
שתיקת הכאב לא עוברת
דרך מחסום התקווה
כסאות מוצלבים
לא נותנים להשתחרר
בלגאן של צבעים
בלבי משתרר
פה הבוקר אבד
כאן החושך ירד
הים אותי מתחיל לסחוף
ואני כבר רואה את הסוף.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.