"אלה סיפורים של אלף לילה ולילה. את לא יכולה להמשיך עם כל
זה!"
"בטח שאני יכולה. החיים שלי, הסיפורים שלי, השקרים שלי!"
"את לא יכולה לדעת לאן זה יוביל - הקשר הזה...הוא..."
"הוא שטחי, מפגר וחסר משמעות אם כולו עמוס בשקרים, כבר הספקתי
ללמוד את המשפט הזה שלך בע"פ!"
"אבל זה נכון!, אפילו את הפרט הכי קטן לא אמרת לו בהגינות -
הוא אפילו לא יודע מה השם האמיתי שלך!"
"הוא יודע איך לקרוא לי וזה מספיק. הוא לא צריך פירוט."
"פירוט?.. זה נקרא אצלך פירוט? את יושבת מולו מביטה בו בעינייך
התמימות והשבריריות, מבקשת ממנו אהבה ומצפה שיענה לך בזמן
שאפילו את השם שלך הוא לא יודע!"
"אני לא לוקחת סיכונים. יום אחד הוא יקום ויחליט שנמאס לו
ממני, שכל הקטע הזה היה סתם סטוץ של כמה לילות מטורפים, לפחות
עדיף לי לדעת שלא הפסדתי כלום מהקשר הזה."
"את סוג של נערת ליווי - את מתכוונת."
"לא אמרתי את זה!"
"רמזת."
"גם לא רמזתי. אני פשוט לא רוצה להפגע ולפגוע."
"ואם הוא יקח את הקשר הזה ברצינות... זה כן אמור לפגוע בו...
את לא חושבת? אולי ה"סטוץ" הזה שלך יוביל איזה יום לאהבת
נצחית, הוא יהיה צריך לקחת אותך לאישה כשיש לך תווית עם שם
בדוי!"
"אבל מי אמר שזה יגיע לרמות כאלה? אני לא מצפה לנישואים!"
"ואם זה כן?...חוצמיזה, עברנו את הגיל הזה שהוא מציע לך חברות
ואת לא מסכימה, הוא נותן לך נשיקה על הלחי ואת רצה לספר
לחברות, אנחנו לא בכיתה ו`!"
"ואת חושבת שהוא לא שיקר לי מעולם? אני בטוחה שלא כל צליל
שנובע מהפה שלו הוא דיבר קודש."
"אני גם בטוחה שלא. אבל אני מאמינה שהוא לא בנה לעצמו קשר עם
שקרים איתך, ובכלל אני חושבת שכדאי שתתבגרי - כי בסה"כ... זה
קשר, ואם בקשר הזה מההתחלה יש שקרים, שהשקרים הזה מתגלים וצפים
למעלה - כי הם תמיד מתגלים, אובד האמון שלו בך. ואם אבד האמון,
אבד הקשר!!"
"אבל אני לא רוצה קשר!"
"בבקשה אל תגידי לי שאת רוצה רק סטוץ! את כבר בת 28. לא הגיע
הזמן לחפש קשר רציני? הוא כזה חמוד ורואים שהוא אוהב אותך. אתם
כבר שנה וחצי ביחד. זה לא נקרא סטוץ, זה כבר הגיע לגדר של קשר
רציני."
"ואת חושבת שעכשיו זה הזמן שלי לגלות לו אודות חיי. אחרי ששנה
וחצי סיפרתי לי בלופים?!"
"עדיף מאוחר מאשר אף-פעם, שמעת על הזה?"
"במקרה הזה עדיף אף-פעם אם הוא ידע הוא לא ישכח ולא יסלח לי.
בחיים."
"לא אמרת שאת רוצה סטוץ?"
"אמרתי. חזרתי בי. אבל..."
"אין שום אבל. את מנסה למצוא קשר רציני, שכל גבר שבא את מספרת
לו אודות חייה של מישהי אחרת. שאת בכלל לא מכירה. אולי כבר
תחשפי את הפרצוף האמיתי שלך בפני גברים, אל תשחקי איתם משחקים
עם דמויות שונות,  את יכולה להשקיע במשחקים לטובה רק במקום
אחד, בתיאטרון."
"אני רוצה להיות מסתורית."
"תעשי לי טובה...מסתורית?! וואי, השיחה הזאת מגיעה לרמות
עלובות ביותר. בגיל שלך גם מסתוריות עובדת, אבל לא מובילה
לשקרים חמוצים!"
"אני רוצה להיות מיוחדת. שהוא ירצה אותי בגלל חיים מעניינים,
חוויות שעברתי."
"את מתכוונת, חיים מעניינים של בחורה דמיונית וחוויות רק חלמת
עליהן?!"
"משהו בסגנון."
"פעם מישהו שיקר לך?!"
"מה??...ברור!"
"ואיך הרגשת?"
"מה זה פה, פסיכולוגית נהיית לי?"
"תעני!, הרגשת טוב?"
"לא."
"היית מרוצה מזה? נותר לך אמון באדם ששיקר לך? "
"ממש לא. ניסיתי רק להפטר ממנו."
"את זוכרת מי האדם הזה?"
"כן."
"מי?"
"את."