[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שקועה בימי
/
''המגלגל''

עוד לא התבגר המשועמם.
עוד-לא.
הוא יושב לו במרפסת מפצח גרעינים, זורק את הקליפות לעבר הכביש
- לא פעם ולא פעמיים נזפו בו השכנים על התנהגותו הברברית. לא
התאים לו.
החולצה הנקייה שלו כבר הכותה, בשלל צבעי המזון המועדף עליו,
היא גם הסריחה מאלכוהול, משקאות חריפים שנהג לחגוג איתם, ערך
איתם רומנים שלמים עם עצמו.
כבר אין-לו אחת. לא הוא חושב שהוא עוד-לא מצא אותה.
את הקודמת נטש, "היא לא התאימה" לו. הוא היה סבור כי ברגע
שיעזוב אותה עוד אלפי בחורות יצוצו מחלון ראווה מאובק ויקראו
לעברו בצווחות עסיסיות ומעוררות תשוקה.
הוא נחנק, פעם עשירית כבר מהסיגר היקר הזה,
"יא`ראבק, בזבזתי על החרא הזה 150 דולר!".
ושוב פעם נחנק, הוא פלט מפיו כמויות אדירות של דם ורוק
מעורבבים, ולגם מהבקבוק וודקה את הטיפונת האחרונה שנשארה מאמש,
כמעט וכלום לא בלע.
עיניו הרדומות שקעו כבר בתוך מסך אפל של עשן הסיגר שהמשיך ובער
על-ידו במעפרת זכוכית ישנה, שהיא קנתה לו לכבוד השנה שלהם
ביחד.
אבל זה לא עניין אותו.
הבחורות הבאות שציפה להן לא ממש עמדו בתור לכבודו, והוא לא ידע
כמה קשה זה להיות רווק בן 35, כמעט ונשא אותה לאישה - כמעט
ויכל להפריח עוד משפחה צעירה לעולם. אבל הוא נכשל. הוא הרגיש
כשלון חסר-אונים וטיפש, עכשיו כבר לא יוכל להחזיר אותה אליו
בשנית.
ועד הבית צלצל כבר בפעמון 5 פעמים ברצף. כבר כמעט בארבעה סטים
ניגש אליו ראש הועד בבקשה לסדר את התשלום, הוא הוציא מארנקו
צ`ק ושילם.
כרגיל בלי הרבה חשק ובלי הרבה רצון לשלם.
טלפון. עוד אחד שמפר את השלווה.
השלווה שלו הוסרה ממנו לגמרי - הוא ענה לטלפון וזו הייתה אימו
הדואגת ששאלה לשלומו. הוא ענה לה ואמר לה שאינו יכול עכשיו
לשוחח איתה.
הוא נכנס למקלחת סוף-סוף, פיצל את ההתמזגות שלו עם הכורסה
במרפסת ונכנס להתקלח.
הוא החליט שהיום הוא פשוט חייב להוציא את ראשו מהכלוב בו הוא
חי, הוא חייב לצאת לחופשי - הרי הוא הגבר, הוא צריך להשתקם הכי
מהר, יותר מהנקבה. הוא בכל זאת יוכל לתפוס לו מישהי.
הוא התארגן, התלבש נקי יותר - ויצא מצוחצח מהבית.
הזכרונות שלו ממנה היו עטופים בקרום שברירי ודק שיכל להקרע בין
רגע ולהציף אותו מחדש, כאילו פשט מעליו את התחפושת שהשקיע בה
הרבה זמן.
יצא מדלת ביתו בטריקה חזקה שהרגה את הדממה, והוא פסע לעבר חדר
המדרגות שהעלה באפיו ריח חריף של שתן.
הוא הביט מהצד בזוג צעיר, בסיבות גיל העשרה, הוא דמם, שתק ולא
אמר מילה רק הביט כיצד הנער פוגע בנערה, פוגע-פוגע ללא הרף,
והיא צורחת צווחת מכאב- דורשת ממנו שיפסיק, והוא ממשיך פוגע,
לא נרתע, לא רוגעמוצף בוולגריות ב"גבריות" מתמשכת וגוברת והיא
בוכה, דומעת, לחוצה.
הנער קלט אותו מביט בהם, מהר לבש את מכנסיו ורץ למטה, לעבר
היציאה מחדר המדרגות.
הוא קרב אל הנערה, נתן לה מבט מבטיח- ורץ אחרי הנער ה`גברי`.
הנער רץ- בורח...עד שנתקל באבן והשתטח על רצפת האספלט - הוא
תפס את זרועו ואמר לו: "אתה גבר?.."
הנער הביט בו מופתע, מבוהל "מה?" שאל.
"אני חוזר, אתה גבר?" חזר
"למה מה אני נראה לך כוסית?! מה זאת השאלה הזאת?" חסר אונים
ענה הנער, מבוהל מתגובות האיש.
"תחזור-תחזור לשם!" צער לעברו האיש, הסתובב והמשיך בדרכו.
למרות שאינו מרגיש שלם שנתן לסיפור להשאר עניין פתוח, הרי זה
פשע.
מה שהלך שם זה פשע.





שבוע עבר, הבית שלו ריק - הנער הזה מחפש את הפרוסת לחם שלו,
מגלה שכבר העלתה עובש. נזכר באיש הזה ששאל אותו אם הוא גבר
לפני שבוע.
וקורא לאימו בקול, אימו כמו מתה על המיטה, שרועה..
ומעליה איש זקן-סוטה, מביט בנער ורואה בו כמטרד בביצוע מעשיו
ה"קדושים".
"לך-מכאן!" צועק לו.
הנער מסתובב, מפחד שוב מתגובות הזקן הזה שנכנס לו לפתע לחיים
מבלי שרצה.
התיישב על השרפרף הקטן שהיה לו בחדר - פתח את המחברת שלו
וכתב:
"אני רוצה להפוח לגבר עמיתי!"
חמש המילים הללו שנכתבו בשגיאות כתיב חריפות ונספגו בתוכו,
התפזרו והתמוגגו אי-שם צעדו איתו לאורך כל דרכו.
הוא רקע את דף המחברת לגזרים קטנים והעיפם דרך פתח החלון הקטן
שהיה שבוי בסורגים.
"תסתמי את הפה שלך!!!", שמע הנער צעקה חריפה.
ושקט, שקט תמים, תמים כ"כ עד שמעורר חשדות.
קרב הנער אל פתח דלת חדרה של אימו - פסע צעד קדימה וראה את
הזקן עירום נעמד מול אימו העירומה ומצליף בה בחגורתו, מצליף
כ"כ חזק עד שסימנים אדומים נראים על גבה.
הוא בורח, בורח למקום אחר...
הוא רץ - שוב לחדר המדרגות הזה. החדר המדרגות הזה ששהה בו לפני
שבוע, החדר מדרגות הזה שבו לעגה לו בחורה עשירה, עד שלבוף
החליט לפגוע בה וביצע את זממו עליה.
מה שראה עשה,
למד מדוגמאות חיות שביצעו על אימו,
היה חיקוי גרוע, היה סתם אחד.
היה פושע...

מאז ומעולם כולם היו קוראים לו "המגלגל".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אחי! זה גראס


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/2/06 6:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שקועה בימי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה