בתוכי מצטברים עדיין אותם סודות,
הסודות שלי מהעבר.
כל יום יש עוד משהו לספר,
שנתקע בתוכי - ונשבר.
הפלאשים המטושטשים,
שגורמים לאובדן שלם וגדול של החיים.
צעדים מהוססים שנקטתי,
לא פעם ולא פעמיים - בשקרים.

אולי זה הקשר שהיה אז,
קשר שהיה מגדל גדול שמעד.
התרסק לי מול העיניים,
אחוזה גדולה שנבנתה ונשברה ע"י שניים.

רק עכשיו, כשאני רואה את השרידים-
רק עכשיו, כשהעבר צורם, זורם לי בוורידים.
אני מבינה,
מבינה שהשקר הראשון שלך, גרם לראשון שלי.
שהשבירה הראשונה שלך, הייתה  בגללי. ושלי.
הכל התחיל באביב - כשהכל פרח לנו ונצצנו,
והסתיים בדיוק בעת החורף, ביום גשום - כך נפרדנו.