רחצתי את פניי בנהר הזה,
בנהר הזה טהר גופי.
ניגבתי את פצעיי בנהר הזה,
בנהר הזה פצחתי לי בשיר.
הנהר הזה...
המתוק - התמוה.
הנהר הזה...
שעד לא מזמן היה מקום לא ידוע.
הנהר שהסב לי אושר,
ברכני בפתיחות.
הנהר הזה ששש לו,
בזכותו נמלטה העצבות.
הנהר - ששקט כשכאב,
שלחש כשצרם,
שננטש ע"י פרפר -
ושנרכש על-ידי.
הנהר הזה שנחסם בפניי,
ייבש לו עד יום מותי,
ומצבתי תפצע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.