כל היום עוצם עיניי
מסתכל לתוך החשכה
ומתוכה מנקודה של אור קטן
יוצאת לי דמות יפהפיה
עיניה עמוקות כים
שפתיה אדומות כוורד
עורה הרך כמשי על קטיפה לבנה
רחוקה היא מליבי...
מתאמץ הכי חזק רק כדי לראות פניה
מתקרב לי קצת יותר
מסתכל לתוך עיניה בידה מנסה לנגוע
ידיה הרכות אותי מושכות
ואותה אני רואה
את עומדת שם עם כל יופייך
יפה כמו יום אביבי
מביטה לתוך תוכי
וכשאת רואה אותי
את רק רואה אהבתי
עיניה עמוקות כים
שפתיה אדומות כוורד
עורה הרך כמשי על קטיפה לבנה
ואותי היא לא רוצה
החשכה פתאום הופכת לאור לבן והיא הולכת
עוצם עיניי שנית אך היא לא שם
רק אחת דמיונית שלעולם לא תהייה אמיתית | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.