מתפללים ארוכי רגליים
וידיים ומילים
חוזרים שקטים
מאיזו כפרת עוונות.
מבט מובס בעיניהם
עצמות ליבם שבורות
מרוסקות
רסיסים רסיסים
של זעקות ותפילות.
יום נורא
כי שמע גם הפעם
רק שמחה וצחוק
ואף לא דמעה אחת
שהתגלגלה על לחיים רזות.
כוח הכבידה
המשיכה
התאווה
והכבוד.
11.10.05 - ערב יום כיפור. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.