|
בימים האלו היה
העקוב למישור
והרכסים לבקעה
לא ביד אלוהים
כי אם ביד אדם
קול קורא במדבר
קול רעש ומהפוכת
מחצבות ומפעלים
והאדמה רועדת תחתיה
באמרם "בניין אומה וארץ"
כי כוחם רב בארץ
כוח משבר הרים
כוח סותם גאיות
אשר ללא מטרה ותכלית
חורץ צלקות עמוקות בה
נהפכה הארץ
יובשו ימותיה
חרבו נהרותיה
ורק שפלת מדברה
פרוח פרחה
יען כי עשיתם זאת
לא לשם ה'
אלא לשם כסף ושררה
עוד אביא עליכם רעה
ואקח מכם כפליים
בכל חטאותיה
אז טרם יגלה כבוד
ויעשה כמו דברי
שנו דרכיכם הרעות
ודברו על לב;
הנחמו! הנחמו עמי! |
|
|
עזבתי את
הקיבוץ,
אני חיה בתל
אביב בהקפה.
ניסיתי למצוא
עבודה בסטיקייה
אבל
יותר משתלם
לנקות חדרי
מדרגות.
אני שונאת
תפוחים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.