לפעמים, בחורה רוצה להרגיש שאוהבים אותה.
לפעמים, היא מרגישה לבד ורק רוצה חיבוק.
לפעמים, לשמוע ולדעת מה זה "אני אוהב אותך" זה פשוט לא מספיק.

לפעמים, את רוצה את הפינוק הזה; גם אם גם לו היה יום קשה.
לפעמים, גם הכתב הזוועתי שלו, (כשהוא נמצא על חתיכת נייר
מעוכה) כשאת רואה את זה לידך כשאת קמה זה הדבר שיעשה לך את
כל היום; אולי אפילו את כל השבוע.
לפעמים, גם כשאין לך צל של ספק שהוא, כל כולו, שלך; כשאת יודעת
שאת, את זו שמחזיקה את הלב שלו על הציפורן של הזרת שלך, לפעמים
את גם אוהבת שהוא זה "שפתאום" מתוודה בפנייך על הגילוי החדשני
הזה.
לפעמים, אחרי שאת כבר לא בטוחה מי אמר מה, כי אתם כמו נפש אחת;
אז, אז את צריכה להרגיש אותו, את האחיזה שלו בכתף שלך; את הכעס
שלו על "שאיך את בכלל מעיזה שלא לדעת שאני לא יכול בלעדייך".
לפעמים, אחרי שהוא כבר יודע עלייך הכל; יודע מי למה כמה ואיך
קרה כל דבר בעברך (לטוב ולרע) את כבר לא יודעת מה הוא חושב.
לפעמים, לפעמים את יכולה פשוט לחנוק אותו בכעס על זה שהוא לא
מבין.
ולפעמים, לפעמים את יכולה פשוט לחנוק אותו באהבה על זה שהוא
כן מבין.


אבל לא משנה מה, ולא משנה מתי, וזה אף פעם לא "לפעמים" אלא זה
תמיד! שאת צריכה לדעת שאסור לך בשום אופן להישאר כאן שנייה
אחת נוספת אם זה לא זה.