בדרך לשום מקום
אבנים חדות מפלחות רגליי
פולשת מציאות לחלום
ספק הזיה, ספק מסלול חיי

בדרך לשום מקום
הצפנתי לי סימן
שהיכה בי בסוף יום
הן כבר עברנו כאן
במרץ רב נצעד
פאטה מורגנה במרחבים
בדרכנו איננו לבד
היא שואבת נשמות כואבים

בדרך לשום מקום
נתקלתי באותו המקל
סובבת בתוך עיגול
אני חוני המעגל
סיזיפוס המגלגל
את הסלע לראש הר
ושוב הוא במדרון
בשביל בו צעד זה מכבר
בדרך זו נושקו
שפתי החרבות מצמא
ברוך שפתי הכזב
ורק ליבי המה
בתנועה רובוטית פועלת
זכרון גוף מונע מחדל
הולכת אני וכושלת
מתווה את אותו ריטואל

בדרך לשום מקום
מצפנים שובקים באנקה מבולבלת
הדרך נדמית ליניארית
אך היא מעגלית ומפותלת
אחת לזמן נדיר
אראה את סופה המהתל
רק כדי לרוץ בלי אוויר
ושוב להיתקל במקל
עם אור על משוכותיה אדלג
על שפתי בת שחוק של תום
אתפכח עם רדת הליל
שוב בדרך לשום מקום

עד מה עייפתי הלוך וכשול
מחוץ שומקום ובתוך
בידיי לגשש אחר מכשול
תועה במרכז המבוך
מעגל שני ממרכז המבוך
מעגל שלישי ממרכז המבוך
מעגל רביעי ממרכז המבוך
ואני במרכז המבוך.