נילי נילי / הדרך ליד קנדי |
גווי דרוך קדימה
וגלגליי דוהרים
אל הנצח
עת כפות רגליי אחוזות בפדאלים
וכפות ידיי אוחזות בכידון
לא אוכל להרפות מהם
לעולם
אוחזים הם בי ואני בהם
אני מטה את הכידון לסיבוב קטן שמאלה
אך הם מהירים ממני ומטלטלים אותי בתנופה
שמאלה ושוב ושמאלה...
ובידיה הקרות
אוחזת בי הזיעה..
וכל גופי עירום
וחם... וחי
והרוח הו הרוח
היא אורחת הכבוד
את גופי היא צרה ואת פני מנסרת
ביריעות מחוספסות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|