|
והוא
יושב שם
שתיקתו כמלמול מילה השייכת לשממה
ואני...
לכודה שם
נגיעתו כליטוף טורף
שולחת ידי כשולחן פרוס למאכל
הייתי הבכי השקט במרומי עיניו
שנינו
היינו כיצור שבור בלב ים סוער
רגשות כמסתורי היקום
שחינו בקול העורב
נעלמים בתוך עשן שוחט
קולו היה טבול ברעש אלוהים
רשרוש פעימות ליבי כביצה שרופה למחצה
הקיא את עצמותיי
שכבתי שם
מפורקת בתוך צלחת קרה ולחה |
|
|
"...ואז ניסיתי
להתאבד, אבל
מישהו זר עצר
בעדי. תודה, מי
שלא תהיה."
(לורד וולדמורט
מצטט מתוך הספר
"המדריך המיוחד
לנסיכה שמנסה
להעמיד פנים
שהיא חולת נפש
בתקופת ימי
הביניים החשוכים
בה הורייה
המלכים מכריחים
אותה להתחתן עם
נסיך דביל והיא
רוצה שהוא לא
יחשוק בה למרות
שהיא בלונדדינית
כוסית מהאגדות
והסרטים של
דיסני") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.