|
עוד ברחם אמי סומנתי להיות לורד
נוצרתי בצלם אלוהים
לא ריתק אותי עולם הזוהר
ביקשתי לנהל את חיי בשקיפות
אבי הדגיש בפני: "היזהר מן הצבועים"
חשבתי בלבי: אציל עצמי
לפתע זה הכה בי: החיים אינם שחור או לבן
מצאתי מפלט בחיקך
מתקתי לך כמרקיז שוקולד
משכת אותי ומשחת והוספת
צבע לחיי - זהב אדום
הותכנו יחדיו
חלמתי חלום פז.
|
|
|
אם כולנו היינו
פלישתים, העולם
היה נורא נחמד.
(מערבל בטון, חי
בעבר, או שמא
בעתיד?) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.