שמעתי פעם סיפור על איש וגמד ,שמעתי כמה אהב הגמד את האיש וכמה
אהב האיש את הגמד איך תקופה ארוכה היה הגמד לאיש עולם ומלואו.
השנים עברו ולאיש לא היה אכפת שהגמד אסר עליו למצוא חברים
חדשים. הגמד היה כל מה שהאיש חיפש בחבר ולא היה לו צורך בחברים
נוספים.
בסופו של דבר הבין האיש שהגמד מגביל ומבודד אותו מהעולם , האיש
נפרד בבכי מהגמד ,אמר שלום, ובתקווה שגם לא להתראות.
להפתעתו הגמד לא הזיל דמעה, הוא רק התיישב לצד הדרך וחיכה לאיש
הבא.

חשבתי לעצמי גם לי יש גמד משלי?
העפתי מבט לכתף שמאל וגם ימין אבל גמד לא ראיתי.
נכון, גמדים זה דבר שרק ילדים עוד רואים אבל הייתה לי הרגשה
שהייתי אמור להבחין בו, הסתכלתי במראה יום יום ולמרות שהבחנתי
במשהו מוזר לא הצלחתי לשים את האצבע על מה שמשך את תשומת
ליבי.
עד שיום אחד כשהלכתי לי ברחוב התקהלו סביבי ערמות של ילדים
כולם מצביעים, כולם צועקים בקול אחד " ג מ ד ".

רצתי הביתה ישר למראה ורק אז הבחנתי, עיניים נוצצות, מצנפת
בוהקת, אף אדום זקן מטופש, מחיתי דמעה ואכן כפי שחששתי גם הגמד
שבמראה מחה דמעה.
מייד חיפשתי את אלבומי התמונות הישנים, רציתי לבדוק האם הייתי
גמד מאז ומעולם ופשוט אף אחד לא אמר לי. בנבירה לאחור גיליתי
שלא תמיד הייתי גמד, לפחות לא אחד במשרה מלאה. כנראה שמלידה
היו לי עיניים נוצצות, אבל רק בתקופת בית הספר היסודי הופיע
לראשונה האף האדום, בתיכון המצנפת ורק ממש לאחרונה הצטרף גם
הזקן.
ברגע שהתרכזתי בזקן הבחנתי בדבר מוזר, הזקן נראה כאילו הוא
מודבק, זקן מזויף שכזה כמו בסרטים.
תפסתי בו וניסיתי משיכה זהירה ולהפתעתי הזקן נשאר לי ביד,
הסרתי המצנפת תלשתי את האף זרקתי הכל מהחלון ויצאתי לחיים
חדשים.

רצתי ברחוב כולי אושר, לא הספקתי להתרחק הרבה לפני שמשהו
שראיתי בזוית העין גרם לי לעצור בפתאומיות , ראיתי ילד מעבר
לכביש מצביע ומגחך.
רצתי מהר לשלולית הסמוכה הבטתי במים העכורים מהמים ניבט אלי
גמד מזוקן אף אדום מצנפת קצת שמוטה
עיניים דומעות.


אם תחליפו בחלק מהמקומות את המילה גמד במילה שמן תבינו על מה
הסיפור מדבר.
ובקשר ליציאה לחיים חדשים זו הייתה דיאטה
שהצליחה לפחות לזמן מה...