שם את הנעליים בצד, הולך יחף
הולך לבד.
יורד בשביל הנעורים אל עבר אור הילדות
משיל מעליי כל בגד, כל קליפה, כל כסות

השקיעה יורדת על צמרות עצי ההדר
פרדסים... פרדסים... לא יתואר .
הילדות חולפת מול העיניים
יחף אני הולך
לא מעניין אותי אם לחיות בשניים

אבא חוזר מהעבודה, על הגג של האוטו שנינו יושבים
מרים אותי על הכתפיים. כמעט בעננים
תות ועוד תות אני קוטף תחת סכך העץ והעלים

פעם הייתי ילד
והייתי רק אני
פעם הייתי ילד
בלי לחשוב מה רוצה השני

קרוסלה וגן שעשועים
ריח מסריח כזה של ילדים
שלא אכפת להם מה אומרים
זה מעניין אותנו רק עם השנים

ביום שבת... שמש גבוה במרומים
אבא ואני סברסים קוטפים
היד שלי מלאה בקוצים
אבל אני ילד ולא אכפת לי
כי אני זוכר כמה זה טעים

פעם הייתי ילד
והייתי רק אני
פעם הייתי ילד
בלי לחשוב מה רוצה השני

ועכשיו אני השלתי נעל, זרקתי עוד חליפה
יושב ומביט כמה את יפה
ילדות של תום, טעמים אור ואהבה
צוחק שטוב ובוכה כשרע
בלי לבלוע, בלי לשתוק
אמא מדגדגת ואני לא מפסיק לצחוק.

פעם הייתי ילד
ונשאר לי מזה קצת...
לוקח לי קצת זמן
אבל זה בא עוד מעט.