|
לקחתי אותך איתי בתוך המזוודה
בתוך הלב שלי את עדיין בודדה
ההצלחות שלך ממשיכות לזרום כמו מים
לתוך ידיי רק הבטחות בלי טעם
לקחתי אותך איתי עמוק בראש
רציתי לוודא שלא אתחיל לחשוש
בסוף העולם עוד המילים שלך
מתערבבות בתוך שלי, בתוך שלך
לקחתי אותך לרגע בלי לדעת אם כדאי
ניסיתי לוותר אך היה מאוחר מדי
כשעיניי כבר עצומות אז הפנים שלך
כמו מראות לי את הדרך, הדרך שלך / ארוכה כל כך.
השיר נכתב באחד הלילות בתאילנד, לדעתי הוא מבטא בצורה הכי
פשוטה ויפה את הגעגוע המכאיב לנחמה של הבית ושל האהבה. |
|
|
החיים הם כמו
העוגיות
המזרחיות של
יוסף עבאדי.
קשים, מתפוררים,
בלי טעם ואתה
חייב לשתות כדי
להעביר את זה.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.