שינה טרופה היא גזירתה של מטורפת
בכך אני מוכנה להודות
זמן רב מתנדף, ודמעות
ופרכוסים והקאות.
הרוחות עזות, הרוחות דוקרות וסוטרות.
לחשוב שאפשר היה להפנות עורף לסערה,
שיכולתי להדרים אל אי טרופי וללון על חול חם...
אבל אני יצאתי לקרב, ונפצעתי וניגר דם
נסחפתי אל שגרת יום שחור ולילה לבן
וידעתי שאני מפסידה, ידעתי כל הזמן.
יש שאני עצמי תמהה, על מי ועל מה
איך התמדתי ליפול ולשוב למלחמה
אין זמן לשאלות.
אני שואבת תקווה מיום של שמש מאירה
אני שואבת כוח מהעצב העמוק
אני נשארת בכוח
נשארת מתוך חולשה