בתוך מראה ניצבת
דמות, עומדת לא בטוחה
בתוך, נפש כלואה
ספק מתבוננת במראה
ספק מתבוננת אל תוך
עצמה,דמות קפואה
ואני, בניגוד אליה איני
מתבונן, לא נשאתי חן
מיום שבו נולדתי
כך נבראתי
באחד הימים שכנעה
אותי להביט, ואילו,
רק להצצה חטופה
ואני שוב עומד מול המראה
מביט ארוכות ואז שולח
זרועות מאוגרפות,
ומנתץ את המראה
והמראה,רק רסיסיה מוטחים,
נוזלים, על לחיי נוגעים, מדגדגים
את פי בשקיפותם, במליחותם
מראה לא נותרה לי יותר
להביט בה, לא לי ולא לה,
היא החליטה להסתגר בתוכי
מותירה אותי מצולק פנים
עם שובלי מלח מהרסיסים
יותר לא אביט במראות
אני יודע כיצד נולדתי
כיצד נבראתי
חסר חן
חסר יופי
חסר כל רצון לחיות
בתוך נפש כלואה
דמות קפואה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.